בשבת קראנו שוב בתורה:
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלוקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ
ושוב ושוב אני תוהה,
למה זה בעצם משנה לי מי ברא את השמים ?
קוראים לו אלוקים, קוראים לה אבולוציה, או קוראים לו X.
האם אני מכיר אישית או ראיתי פעם אחד מהם ?!
האם יש לי דרך לדעת ולהוכיח אם זה נכון או לא נכון ?!
*
ואם לומר את האמת, שאלות על גרמי השמים והיסטוריית ארץ לא ממש מטרידות אותי.
השאלות המטרידות באמת הן: חשבון הבנק, הקורונה וההרטבה של הילד בלילה.
אז סתם להגיד ״בראשית ברא״ כי כך צריך להגיד ?
להגיד כי אבותי אמרו, לסמן V ולקוות לטוב ?
זה יבש, קלוש ומשעמם.
אולי פעם זה עבד. היום זה לא.
*
לאחרונה אני לומד להפוך את הקוביה. להתחיל לחפש בתוכי.
אז יש אותי, ומסביבי כל שאר המציאות (״השמים והארץ״).
וכמה שאלות משמעותיות יש לי שם.
השאלה הראשונה היא, האם המציאות ואני הננו רק תפזורת כשבינינו כמה נקודות חיכוך, או שאנחנו מארג אחד.
בינינו הרי אינסוף עימותים,
אז אם אנו תפזורת, העימות הוא הגיוני. נפגשנו פה במקרה, כל אחד מושך לכיוון שלו. מי שינצח – יקח.
אבל אם אנחנו מארג אחד, זה יהיה ממש לא נכון להלחם זה בזה.
שאלה שניה: במידה ואנו מארג אחד, הרי יש בינינו חיבור דינאמי כל שהוא, האם לחיבור הזה ישנה אינטליגנציה רגשית ?
ובמידה ויש לו, אז שאלת השאלות, האם יש בו אכפתיות וקשב ? האם הוא רואה אותי ?
כל זה מענין אותי מאוד כי זה יכול לפתור לי כמה בעיות. כמו חשבון הבנק. הקורונה. וההרטבה של הילד בלילה.
ואני לא רוצה תשובות של כן, כן וכן.
כאן לא יעזרו תאוריות, לא מילים יפות ולא אמונות נושנות.
כאן אני חייב ממש לראות בעיניים.
*
בינתיים אין לי תשובות מפתיעות. גם לא הישגים מרעישים.
אבל להפיכת הקוביה הזאת, ישנה משמעות גדולה אצלי.
לחפש קודם כל בפנים, מה חסר במציאות העמומה שלי.
ואז לראות האם התורה מציעה לי פתרון טוב ועובד לבעיה.
*
אולי דוד התכוון להציע משהו כזה כאשר אמר את המשפט האמיץ הבא:
טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳ ״
זו הזמנה מכיוון פחות צפוי. אין בה אמת אבסולוטית. גם לא הוכחות חד משמעיות.
זו הזמנה לטְעִימוֹת. קח. תבדוק מה זה מחולל אצלך.
תודה לניר שטרן על החכמה שלמדתי ממנו וחלקה שזורה כאן.
פוסט מעולה עם חשיבה תאולוגית מחוץ לקופסה .
מצאתי בו משיקים לסיפור שלי "פגישה עם אלוהים" שפורסם במגזין "במה חדשה":
http://stage.co.il/Stories/53739528
תודה רבה 🙂
נפלה טעות והקישור הנכון הוא זה:
http://stage.co.il/Stories/537395288
מהרהר במה שכתבת: ״חשיבה תאולוגית מחוץ לקופסא״.
אני באמת תוהה האם בוגר חינוך חרדי כמוני יכול לצאת לגמרי חוץ לקופסא.
מצד אחד הייתי רוצה מאוד לחשוב שכן. אני לא רוצה להיות עוד כבש בעדר. אין שום טעם בעיניי להיות בתוך אמונה שאינך מחובר אליה במאה אחוז חיבור.
רק לעשות מה שכולם בגלל שכולם, גם במסורת היהודית היחס לזה אינו חיובי בכלל. זה נקרא ״מצוות אנשים מלומדה״.
אבל מצד שני אני לא בטוח שזה אפשרי במאת האחוזים, להשיל את כל החינוך, את כל דרך החשיבה ולהתחיל הכל מבראשית.
ולמה אני כותב את כל זה כעת ? כי הדברים הבאים שלי, רצוני שיהיו מאה אחוז רציונאליים, אבל לא בטוח שאצליח.
אז לאחר ההקדמה..
המאמר -סיפור שלך מצליח להוציא את אבולוציה ואלוקים לגמרי מחוץ לקופסא.
במקום המסורת הנושנת בה אלוקים ואבולוציה הם סתירה מהותית. אתה מציב אותם לגמרי ביחד.
זה לגמרי נוגע במקום אליו אני חותר ומרגיש בתוכי, וגם עליו כתבתי כאן.
אנחנו לא באמת יודעים מה קרה שם ב״מפץ הגדול״/״בריאה״. מה קרה. איך קרה. זה רחוק מאוד מאיתנו. ולא צריך הרבה שכל כדי להבין כמה אנחנו קטנים.
מצד שני הרצון לראות את העולם כמארג אחד חי הוא די מצוי בתוכינו. אם אני לא טועה.
ואז השאלות הבאות די יתבקשו. זה אכן בהכרח מארג אחד ? יש אינטליגנציה רגשית לייצור הזה ? יש אכפתיות וקשב ?
לגבי היחס ל״כתבי הקודש״. אני מסתייג.
כתבי הקודש קיימים כבר שנים רבות בעולם.
ככל הנראה בכל הדורות, במסורת היהודית ולא רק, אנשים משכילים ואינטליגנטיים ״שברו שיניים״ כדי לפענח את כתבי הקודש וגם כתבו עליהם ים של ספרים.
אלפים או מליונים כאלו גם מסרו את נפשם בחייהם ובמותם עבור כל תג מכתבי הקודש.
(אני חושב שלכן) אני אישית לוקח צעד אחורה כשאני נוגע בהם. ולו מהסיבה שאני יודע כמה אני לא יודע.
זה לא סותר מבחינתי לבחון כל מילה כתובה. אם היא נוגעת. איפה היא נוגעת. אם היא הגיונית או סותרת הגיון. אני מאמין שניתן וצריך לשאול הכל.
בסוף אם זה לא יגע בך באמת, אם לא תמצא בזה את האמת, אם זה לא יאיר לך את החיים, אם זה לא יתן פתרון לתעלומה העמומה של הקיום שלך – אין בזה טעם.
זה אחד הפוסטים האהובים עליי שלך! הוא גם המשך ישיר של הפוסט הקודם. ממש מרגישים את הפיכת הקוביה, ואיך כל פאה שמתהפכת מביאה איתה זווית חדשה. בינתיים לא צריך הישגים מרעישים. אולי גם בהמשך לא. בעיניי רק מספיק לדעת שאפשר להפוך את הקוביה, וכל השאר כבר יבוא משם בקצב שלו.
תודה רבה.
תגובה מרגשת ומשמחת 🙂