אי שם, אפוף ערפל,
השלמתי עם התקדמות ב 0 קמ"ש,
הפסקתי לנסות לראות קדימה
*
אם מישהו היה מראה לי
שכל החושך הזה
היה רק ענן
אם מישהו היה מראה לי
אי שם, אפוף ערפל,
השלמתי עם התקדמות ב 0 קמ"ש,
הפסקתי לנסות לראות קדימה
*
אם מישהו היה מראה לי
שכל החושך הזה
היה רק ענן
תורה ואני 
מה יותר טוב מלגלות *בעצמך* שהערפל הזה היה רק ענן חולף. טקסט מקסים ותמונה מקסימה. תודה
כן.. הלוואי שהתמונה היתה יודעת לבוא תמיד בזמן אמת
תודה 🙂
סתם, אני נודניק בענייני עברית לפעמים: לוט בערפל.
מהשיחה הקודמת בינינו על "נים לא נים"/ "היות לא היות" דווקא הערפל, הצורות המטושטשות, הכיוון ה"אנטי מודרני" של פוסט מלחמת העולם השניה צריך להיות נאהב על ידי שנינו.
שהרי כך לימדנו הבודהה, סוף חיינו הוא/היא הנירוונה. אפס התקדמות, אפס "ברור", אפס תודעת ה"יש".
תודה על תיקוני עברית. אחשוב על תיקון שיתאים לזרימה של הטקסט, משום מה לוט לא משתלב לי 🙂
אשמח לעוד הסבר על ה"אנטי מודרני" של פוסט מלחמת העולם השניה. לא ממש מכיר.
ולגופם של דבריך, אם אני מבין נכון, אני חושב שיש לחלק בין הערפל שדיברתי עליו בפוסט הזה, לבין ״היות לא היות״ מההתתכתבות הקודמת, הערפל שאני מנסה לתאר כאן הוא משהו שנופל עליך, משבש את חייך, עוצר ונותן ברקס להתקדמות שלך, ואתה מנסה להילחם בו.
זהו שלב נמוך מאוד כיוון שאתה נמצא בו בהתנגדות. התנגדות וחוסר קבלה למציאות. ועצמך אבוד שם.
השלב הבא הוא בהירות. לראות שהכל זה רק ענן. ואין שום דבר שיסתיר ממני את עצמי. שיקח את הקיום שלי.
אחרי הבהירות הזאת יש את ״היות לא היות״ שהוא בחיר לגמרי, אתה בוחר בו. אתה בוחר לנטוש את האחיזות, נוטש את העוגנים המדומים, ועובר למצב ציפה בה המציאות מנהלת אותך מאה אחוז. אם בשלב הראשון הענן נחת עליך כפה עליך את נוכחותו, בשלב השלישי אתה טס לתוך הענן 🙂
האם הצלחתי להעביר את ההבדל כפי שאני חש אותו?!
המודרניזם של אחרי מלחמת העולם השניה העדיף חדות, ניתוח מבני, אמת "חד משמעית". קח למשל אחד כמו חומסקי, בלשן-פילוסוף ותיאוריית הדקדוק הגנרטיבי שלי. הוא מנתח את המשפט על פי מבנה עומק [[אינפרה-סטרוקטורה] ומבנה על [סופרסטרקאצ'ר] שהוא חד מימדי, מדוייק מאוד. ראה את הבנייה בארץ בנות ה- 50, זו ארכיטקטורה מודרנית לגמרי. בטון אפור, אחידות, צורות ריבועיות ולא קישוטיות כמעט, מעט שימוש בצבע. אם תיסע למזרח אירופה, תראה שם את מבני המגורים הענקיים, של שנות ה- 50 וה – 60, אבל אתה תראה ביטוי לזה גם בערי בירה באירופה המערבית.
הבנתי את ההסבר שלך, בהחלט.
בדרך הבודהה יש כמה שלבים עד שמגיעים לאותה "נים לא נים". אתה "מקצר" תהליכים: הכרה/ מודעות לערפל; חציית הטשטוש לעבר הבהירות והחדות [דע מי אתה, מאין באל ולאן אתה הולך], ואז מתוך החדות הזו נפרצת הדרך אל "נים לא נים". לשיטתך זו בחירה אישית. אולי כמו אצל קירקגר עם הקפיצה האבסורדית שלו לאמונה, אבל לא לאמונה, אלא להתנתקות ולקיום אחר. – תודה
החכמתני