את המילים האלו אני מכיר מאז הילדות, היו שרים אותן אז במנגינה מרגשת.
אבל כמו כל דבר, גם הן התיישנו והעלו אבק רב.
היום שלושים שנה אחרי, אני פוגש אותן שוב. פותח אותן מחדש.
והן כל כך יפות לי.
אני נוגע – לא נוגע בהן.
מופתע לראות כמה הן רלוונטיות ועכשוויות.
לבקש לב טהור, לב נקי, לב שרוצה את כל העולם, את הכי הכי, אבל מתוך מקום טוב. מקום טהור.
ורוח נכונה, רוח שנושבת בדיוק למקום הנכון, רוצה את מה שצריך, לא רוצה את מה שלא.
רוח חדשה.
*
אבל אלוקים, האם אתה בורא לב כזה?! האם אתה מחדש בקרבנו רוח?!
חשבתי שזה רק שלי..
כך או כך, אני בהחלט לא מתנגד לקבל עזרה שם.
*
התפילה הזו מקסימה. אני אוהב אותה.
לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי
תהילים נא
תורה ואני 
השירה הזו נהדרת ביופיה, בתמימותה וביושרה העולה ממנה.
שים לב, אין בה בקשה של דבר חומרי מאף סוג, אין עניני בריאות, משפחה. רק רצון ללב טהור, בשפה שלי: לב של ילד, סקרן, פתוח, פגיע שעוד לא למד "פוליטיקה" אנושית בסיסית ובנוסף גם רוח חדש, שהוא המשלים של לב טהור. אאל"ט בימי הביניים חלקו את הרוחניות של האדם לשלושה חלקים בסיסיים: נפש-רוח-נשמה. נפש היא אותם חושים לא מוחשיים [ריח, ראיה] וכל אותם הבטים לא חומריים של הגוף, אבל בסיסיים. רוח היא מעלת האדם! והנשמה היא חלק אלוה בו. ודוק – המאמין מבקש רוח חדש. כלומר שוב, להיות כמו אותו הילד או אדם שנפתח לו עולם הרוח.
תודה לך ♥
וואו צמרמורת לקרוא את המילים היפות שלך.
ואהבתי מאוד את הדימוי של הילד. הוא מדוייק כל כך.
אבל מזכיר לעצמנו, אנחנו כבר מבוגרים, אנחנו לא ילדים, ולהצליח לארוז את כל המבוגר שבנו על כל התובנות והניסיון שלו לתוך לב טהור ונקי ורוח חדשה וילדית, זהו הדבר הענק.
אני מסכים אתך. היכולת להיות בו זמנית מבוגר וילד מעניק, לדעתי, מבט מושלם על העולם.
ולא אמרתי, תודה לך ותודה עליך 🙂
תודה לך ותודה עליך. אתה לא מתאר לעצמך את השמחה שלי לדבר אתך.
הדדי מאוד 😌
ועוד הערה, וסליחה על הטפטוף
אתה מאוד מדגיש את זה שאין כאן רצון לשום דבר חומרי, וממש מסכים שזה בדיוק מה שהופך את זה ליופי צָרוּף.
אבל מצד שני, אנחנו באמצעות הלב שלנו כל הזמן רוצים, ובין היתר גם דברים חומריים, ככה זה אנחנו.
לכן הרצון ללב טהור מתפרש לי גם על הרצון החומרי, ולא בניגוד אליו.
וכאן מסכים לגמרי שנכנסת סוגיה של, מה ההבדל בין הרצון הפשוט של ילדי הקטן כשהוא מבקש תמר, לבין הרצון המורכב שלי כשאני רוצה מכונית, וכיצד ניתן את אותו רצון להפוך לטהור.
ברור לגמרי שיש בנו רצון חומרי. הגוף שלנן פיזי וזקוק למזון על מנת להתקיים. אנחנו צריכים הגנה לגוף בדמות לבוש ומערה לישון בה. ההתפתחות המדעית-הטכנולוגית מובילה גם ל"חומרי" שאינו נחוץ לנו. חלקו מסמן הצלחה כלכלית-מעמדית וחלקו הוא תוצאה של "גירוי המוח שלנו" להפרשת חומרים "מסיעירים" באמצעות רכישה של דברים יפים. היופי וראייתו אף הוא טבוע במוחנו. התמר שהילד רוצה יכול להיות ביטוי של פינוק או צורך גופניח באנרגיה. המכונית שלך יכולה להיות תוצאה של: פינוק [יש לי מספיק כסף, בא לי כלי רכב חדש, למה לא?!] הוא יכול להיות תוצאה של צורך – יש לי ארבעה-חמישה ילדים ואני חייב לקחת אותם ביחד, וכן תוצאה של נחיצות: הישנה התקלקלה. ולמה מכונית ולא אוטובוס? אז אני רק באוטובוס משנע את עצמי. אין לי רשיון נהיגה.
איזה יופי. וכמה שזה מפתיע אותי, אם מישהו היה נותן לי לצייר פרופיל שלך, כנראה הייתי מצייר אותו ללא רישיון.
מי טבע בך את כל הזוך הזה?!
אין בי זוך בכלל. אנ י אדם חושב, שבע ימים, שבע נסיון. חחחח
יש בך. אבל אולי לא אתה זה שצריך לשפוט את זה 😎
אמרו עליי הרבה דברים. זוך מעולם לא נאמר וגם אני לא חושב שיש בי. אבל תודה לך על המחמאה.
יש כאן עוד מה לזקק כי אם הרצון לפינוק הוא בעצם גם ילדי, אז אולי כל גיל והפינוק שלו?
האם פינוק הוא "טבעי" או "צורך" כמו שאר צרכי הגוף? לעכנ"ד פינוק הוא אקסטרה טיפול. ר"ל, הורה [לא חשוב המגדר] חייב לטפל בילדיו, לדאוג לכל צרכיהם הגופניים והנפשיים. הפינוק הוא "מעבר למילוי הצרך", אולי הגזמה בטיפול. לכן אני לא מתיחס לפינוק בהערכה או בשביעות רצון.
אני חושב שפינוק, בטח בעשורים האחרונים, הפך לתופעה בלתי נסבלת של מכירת מוצרים בלתי נחוצים, אכילה מופרזת של מזון יקר, התעסקות מינית שמקומה בחדר המיטות ולא בעיתונים ובקיצור – אותה תרבות של כלכלת צרכנים שהיא הביטוי הכי ציני ומסוכן של הקפיטליזם.
מתחבר לכל מילה אודות הפינוקים של העשורים האחרונים.
אבל שואל את עצמי לא פעם, אולי קצת לפני הגלויות והמלחמות, היו מפונקים לא פחות וזהו גלגל החוזר בעולם. טבעו של אדם.
אני חושב שפינקגו – מפנקים – יפנקו. אבל זו התנהגות יוצאת דופן, שאולי מהותה יחס לסובייקט מורם מעם/מנהיג/נביא/ עשיר גדול וכו'
לא הכרתי את המילים האלו ואני כל כך שמחה ששיתפת אותן. יפות, מדויקות ונוגעות.
תודה רבה. מתרגש מאוד להכיר לך אותן.