תשאיר משהו

תמונה6(ויקרא יט)

זו האדמה שלך, היא הצמיחה יבול,
נשאר לך רק לקצור ולקחת,
אבל לא,
רגע לפני שאתה מפריד סופית בין היבול והאדמה,
רגע לפני שאתה אומר שלום לטבע ולוקח הכל הביתה,
אתה נדרש להשאיר שם כמה זכרונות ממך,
לקט, שכחה ופאה, פרט ועוללות.

'להשאיר' זו מצווה חריגה בַּנּוֹף,
אין בה נתינת צדקה בטוּב לב,
לא תרומה למטרה קדושה,
ולא קרבן לאלוקים.
כשאתה משאיר, אתה רק מסיר את הבעלות,
משחרר את התפיסה.

כעת אתה הופך לצוֹפה,
תכף יבוא עני הממתין בדיוק לזה,
הוא כבר יכנס לבד,
יֵרָאֶה כמוך לרגע, בעלים הנכנס לתוך שלו, קוצר, אוסף ולוקח.
אל תעזור לו ואל תפריע לו.

כל החורף, כאשר חרשת, זרעת, עמלת והזעת, הטבע והאדמה אהבו את המגפיים שלך,
אבל לפעמים ברגע של סיום, אתה עלול לדרוך חזק מידי.

הרכוש אמנם שלך, האנרגיות והמשאבים גם הם שלך,
אבל כשאתה ממצה את יכולת ההשתכרות מהם,
כשאתה סוחט אותם עד כְּלוֹת,
אתה נותן פחות כבוד למימד הנוסף בהויה שלך,
כאילו שמש רוח וענן הם משרתים פרטיים שלך.

אז פשוט קח צעד קטן אחורה,
הַרְפֵּה, והנח לאנשים שאין להם, להיות השותפים החדשים שלך.
עִמְדוּ שווים לרגע לְמוּל הצלע השלישית המעניקה חיים לשניכם יחד.

כעת אתה מדוּיק יותר והטבע מאושר יותר.

לתגובה

להכיר עוד..