אנו עומדים בסיומו של החורף ורגע לפני תחילת האביב, בעת הזאת, בכל שנה מחדש, אנו חוגגים את חג הפורים.
האם ניתן לזהות קשר בין פורים ובין סוף החורף ?
*
אם נשווה את נס פורים לשני ניסים אחרים שאנו חוגגים עליהם חג – חנוכה ויציאת מצרים, הרי שנס פורים שונה בשתי פנים.
- נס פורים לא הוציא את ישראל מגלותם או משלטון זר, אלא רק הגן עליהם בתוך גלותם.
- נס פורים לא שינה באופן ברור את דרכי הטבע אלא רק תזמן כמה אירועי טבע בצורה פלאית, כך שמחשבת המן לא רק התבטלה אלא נהפכה לו בראשו.
*
ייחודו של נס פורים הוא התגלות המימד הנוסף שבמהלכי הטבע הרגילים. המימד שרואה וקושר את כל המקרים הבודדים, הקטנים והגדולים, לסיפור אחד גדול.
האירועים שהתרחשו בשושן על פני 9 שנים של מלכות אחשוורוש: משתה המלך, השתתפות היהודים, סכסוך המלך והמלכה, המלכת אסתר, סיפור בגתן ותרש, גדולת המן, סירובו של מרדכי להשתחוות, הכנת העץ, נדידת שנת המלך, דברי חרבונא בעת כעס המלך על המן, ועוד ועוד מקרים אשר כל אחד ואחד כשלעצמו כנראה לא היה תופס תשומת לב, בנס פורים התבררו כחלק מאירוע אחד גדול אשר התוצאה שלו היתה חדה וברורה לעין.
*
נביט על החורף הטבעי: היקום נמצא בהתכנסות, החורף אינו מאפשר צמיחה והתפתחות, והטבע אינו נראה ביופיו והדרו, בחורף ישנה צפייה מתמדת לבוא האביב, והחורף על כל מעלליו וקשייו מוכן להישכח מהלב בתמורה להגעת האביב המיוחל, יום חם אחד עם אור השמש ופריחת היקום, די בו כדי להשכיח את כל ימי החורף הקרים והאפלים.
בהקבלה, גם בחורף הלאומי – עם ישראל נמצא בגלות, רחוק ממימוש האידיאל שלו, רחוק מלהראות את יופיו ואת סיבת קיומו. בחורף זה, עם ישראל עסוק בציפייה לישועה, עם ישראל רוצה לשנות את המצב הגלותי והמרוחק שלו ומבחינה זו, אין משמעות לכל רגע שעובר.
*
בנקודת זמן זו בא נס הפורים. נס הפורים ונותן הצצה נדירה אל המימד הנסתר שבתוככי החורף הלאומי, במקום החשוך והמכונס ביותר בו עם ישראל נשלט בידי עם זר, רחוק מארצו, מחירותו, ואולי גם קצת מאלוקיו, גם שם יש לו שותף יש עליו שומר, עין רואה ויד מכוונת.
בדומה לחורף הטבעי שאינו סתם מקרה חולף בעולם אלא חלק ממחזור החיים של צמיחה והתפתחות, כך גם החורף הלאומי, הוא אינו מקרי, יש בו כוונה, הוא חלק ממחזור ההתפתחות שלנו, וכנראה גם צופן בתוכו חלק מסוד קיומנו.
תורה ואני 
תגובה אחת בנושא “על המימד הנסתר במחזור החיים”